בס"ד כבוד הרב, מפקד הבסיס, מפקדים, חיילים ומשפחות יקרות!
בערב יום הזכרון, מדינת ישראל מרכינה את ראשה ואת דגלה, לזכרם של יקירנו.
יום הזכרון, הוא יום המאחד והמייחד, את כולנו בתחושת כאב וגעגועים לבנותינו, לבנינו - יקירנו.
אני, רמי- אבא של דולב להט, זכרונו לברכה, מחפש מילים לתאר את עוצמת הרגשות שאני חש, מחפש מילים - והן אינן. הרב קוק תאר מרגשותיו ומילותיו פוגעות לי בלב, בפצע השותת דקירה אחר דקירה: "כמה גדול הוא הכאב, כשהנשמה - כואבת, מתרוממת היא אל-על והיא חשה - כי כנפיה נשברו. צועקת היא בקרבה פנימה, מעוצמת מכאוביה - אוי מי יושיע לה??? מן המיצר קראתי יה' - ענני במרחב יה'"
רק אנו המשפחות השכולות - מבינות את משמעות החסר. הזמן החולף אינו מקהה את עוצמת הכאב. הוא רק מעצים את גודל אובדן יקירנו, שהלכו בלי להנחיל נחלה לבניהם אחריהם, בעולם הזה. אלא ששם למעלה נאמר עליהם: "ה' הוא נחלתם". לכן, אומר הרב קוק: "צדיקים אלו אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק" ואנו השכולים, במה נתנחם??? ומהי הדרך להשיג נחמה???
באמונה שרשית שלמה, בתפילה לאלוקי ישראל,נבקש: "אנא ה' רפאנו ונרפא, הושיענו וניוושע, כי תהילתנו אתה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו, לכל מכאובינו ולכל מכותינו"
ואתה בני, דולב, וכל חללי מערכות ישראל הצדיקים, הטהורים, הנמצאים למעלה קרוב לשכינה: בקשו רחמים עלינו, למדו זכות עלינווהוסיפו עודצדק לעולם, על חוסר הצדק והרשע המשתולל פה על הארץ.
אנו לעולם, לעולם לא נשכח - אתכם: דמותכם, תרומתכם ומעשיכם הטובים יהיו לנגד עיננו, תמיד, עד קץ הימים. ובעז"ה, כנבואת הנביא ישעיהו, נזכה לגאולה שלמה: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא".
במעמד כואב ודואב זה, רוצה אני לומר תודה! תודה למפקדים, תודה לחיילים, שמתחילת הדרך, תומכים ומחזקים. יבורך צבא ההגנה לישראל, שאלה הם מפקדיו ואלה הם חייליו.
שני מלאכים שאין כמוהם--/ ליטל חנוך (בת דודה)
יש שני אנשים-מלאכים שפטירתם מעולם זה אף פעם לא יהיה ברור לי ולכול השאר,פטירתם של שני אנשים אהובים ויקרים וקרובים אליי. פטירתה של חברה אהובה ויקרה רחלי גבע ז"ל שנפטרה עקב מחלתה. כמה שנים עברו מאז ולא שכחתי אותה היא היתה חברה טובה ילדה טובה,נשמה,מושלמת,מלאך והיא נקטפה בעודה צעירה בת 12 ,אני לא עיכלתי את פטירתה ולא יעכל זאת, אך אני שבוטחת בה' לא אדע כי דרכי ה' נסתרות ויודע מה הוא עושה ואין אנו צריכים ואסור לנו לשאול למה ואיך. אני לעד אנצור אותה בליבי."יהי זכרה ברוך ופטירתו של בן דודה אהוב ויקר דולב להט ז"ל שנפטר עקב תאונת דרכים בעודו צעיר בן 22 שבמותו ציווה לנו את החיים והציל משפחה שלמה, היה לא בן אדם ברמה רגילה אלא יותר מרמה רגילה מלאך,מושלם רק יתרונות ועקרונות היו בו בלי רבב, לא עשה רע לאף אחד כולם מי שהכיר אותו לבין מי שלא אהב אותו.ואני שלא ממש מעבר לקירבה שהוא בן דודה שלי הייתי בקשר איתו ,אהבתי וקרבתי אליו כול פעם שראיתי אותו גדלה מהרגיל מלאך ה' שנקטף באיבו בצעירותו בפריחתו.הוא נלקח למקום שבו יש מלאכים כי אנו פה כולנו כאן רק אנשים רגילים. הוא הזכות שהיתה וניתנה לי לנו המשפחה להנות ממנו ולהיות קרובים שוכנים בתוכו בתקופה כ"כ קצרה.אני זוכרת אותו אני לא שכחתי ולא אשכח אותו,אני אהבתי ואוהב אותו לנצח. הוא אחד והיחיד אין ולא יהיה עליו את פטירתו לא עיכלתי ואף פעם אני לא יעכל בשבילי אולי הוא באיזה חופשה בחו"ל וויבוא הוא בדרך לחזור.אילו היה באפשרותי רק להחזירו לכאן.וכאן גם דרכי ה' נסתרות הם שם למעלה זכו השמיים שמחים ואני פה למטה בוכים וכואבים אך אני יודעת שהם היו רוצים שלא נבכה אלא שנמשיך בשבילם נמשיך בדרכם ונלך בה תהייה נשמתם צרורה בצרור החיים ושמורה בגן עדן ששם בטח טוב יותר מאשר פה שם הכול מושלם וטוב שכך.זה מגיע לכם להיות בגן עדן ולטעום את טעם החיים הטובים ולהיות בין מלאכים מה שפה למטה לא כ"כ גן עדן עם המצב הביטחוני ובכלל. אני ירשתי מדולב את החיוך והעזרה ומי יתן ואני ילך לעד בדרכו."יהי זכרו ברוך זה כואב וזה יכאב הכאב שם לעד והוא לא יגליד נכון אך בשבילם חייבים להמשיך הכאב שם וזוכר אותכם קרוביי היקרים.אתם הפרח שפרח בגינתנו. אנשים שאתה אוהב אתה אף פעם לא תשכח אהבת-לא שכחת לא אהבת-שכחת.הכול כתוב וכנראה שבתקופה הקצרה עשיתם מה שבן אדם בן 120 שיחיה לא עשה ולא יספיק לכאורה לעשות.כי עשיתם והספקתם הכול חייתם כול יום כאילו היה היום האחרון בחייכם ועד הרגע האחרון עשיתם טוב וגם אחרי פטירתכם אתם עדיין אוהבים אותנו ואנו אתכם וזה חצי עידודחייתם את הרגע ושם איפה שתהיו בתקווה ושברור שטוב תדעו שאנו זוכרים ולא שוכחים אתכם גם לא לרגע קט. תנוחו על משכבכם בשלום אין לי מה להוסיף הכול ברור כול אחד בא בגישה שונה לכאב שכזה לוקח את זה אחרת אצלי כאב על מה שקרה נשבר הלב לרסיסי דמעות כאילו שרצחו לי אותו בעקיפין כזה קטלני ולא עיקלתי ולא יעקל זאת .הכאב הוא מתבטא בצורה של הכבוד שלי אליכם הכבוד אליכם. כשני מלאכים שפטירתם לא רגיל ההורים קברו את ילדיהם ולא ההפך כנראה שהייתם משהו לא ברור משהו ייחודי משהו שאין כמוהו משהו טוב חיובי שליחי ה' ההייתם באתם כמלאכים חזרתם כמלאכים כנראה גם שהעולם פה לא ברמה שלכם ולכן נלקחתם מלאכים קדושים וטהורים.מה אברך לו במה יבורך שהרי יתברכתם לכתחילה בהכול עד יום פטירתך האחרון עשית טוב הצלת חיים ובטח גם שם למעלה אתה בדרכך הטובה דולב יקר כשמך כן אתה השם אומר הכול מלאך הכי טוב שאפשר היית וכך נזכור אותך. וכן גם שצדיקים במיתתם הם קרויים חיים ורשעים בחייהם קרויים מתים אנחנו בני האדם מלאכים בעלי כנף אחת כדיי לעוף אנחנו צריכים להתחבק זה עם זה יהי נשמתם צרורה בצרור החיים כאב כזה אי אפשר ואין לו הסבר רק אנחנו משפחה שחוותה את החוויה הנוראית הזאת יכולה להבין אותו.
החיוך/ מיה כהן (בת דודה)
דולב ,כאשר אני נזכרת בך ,אני מחייכת . יש אנשים שפשוט אי אפשר לזכור אותם -בלי לחייך . יש אחד כזה - אחד כמוך . יש הרבה בני אדם שיודעים לצחוק , הרבה שיודעים לחייך . אך אני הכרתי רק אחד ,יחיד ומיוחד שיודע לחייך בחיוך מיוחד . איך, אפשר יותר בלי החיוך ?? מה, החיוך יהיה רק בתמונה ?? את אותו חיוך שלך אזכור עד יומי האחרון . אוהבת אותך ולעולם לא אשכח אותך . אתה נצור בליבי ואני אספר עלייך ואדבר עלייך כל החיים . נוח על משכבך בשלום יהי זכרך ברוך ת.נ.צ.ב.ה
השמיים ממעל אפורים כשלפתע הפסיקו ממטרים. ים של דרגות ומדים ואנשים בכל מיני צבעים. פזמון: דולב - בין עצים מוריקים אתה נח מנוחת עולמים. דולב אנו אותך אוהבים ואת הכאב העז כואבים.
אל הדממה התפרצה ובתוכה השתבצה תפילת "אל מלא רחמים" ודמעות ממלאות אגמים.
פזמון חוזר:
באנו לבקר אותך נסיך באנו לבקר אותך! דולב. לומר כמה הגעגועים מאיתנו לא מרפים.
פזמון חוזר:
מבע פניך המחייכים ביינות שלל הפרחים הביטו בזוכרים אני אתכם, הם אומרים!!!!!
פזמון חוזר:
שוש יקרה עמוסה בתחושות חזרתי ביום האזכרה הביתה... הרגשתי שאני רוצה... לכתוב משהו... כתבתי... שוב לדולב... ומה שנכתב לעיל - ביטאתי את עצמי...
יש לשמור על זכויות יוצרים.
דולב, בני היקר והאהוב, נסיך שלי. ז' באדר א' ה'תשס"ה 14.02.05/ שושנה להט - אמא
בס"ד הדמעות זולגות, הן כה מלוחות, מייבשות את העיניים, מלחלחות את השפתיים. אלה הן דמעות של צער, כאב ותוגה. תוגה שמילים לא יסבירו אותה. הכאב הוא עליך, דולב, שדם עורקיך יבש וקול צחוקך נדם. כאב שגם הזמן לא מרפא - אלא מחריף אפילו יותר. כאב על אשליה מתנפצת, עם הלוויה, אזכרה, אזכרה...ושוב אזכרה שמתרחשת. פתאום העולם נהיה כל כך קטן, הכול מתגמד ותופס פרופורציות אחרות. הקרקע המוצקה נשמטת מתחת, לועגת לכל המובן מאליו. אני מביטה בתמונתך, בחיוך שלך, ואני מתגעגעת לחבק אותך. בוא לאמא ילדי... בדמי אתה למרות המרחק. זה כואב, זה לא קל לאמא - נשמה יקרה, לאהוב אותך - ילדי, רק מתוך תמונה. איך חולף הזמן, ואתה לא כאן, בן יקר, מלאך שלי. לעולם לא נבין, והחלל בתובנה עומד על שלו - להישאר בריקנותו. פתאום האמנתי ש... ואולי... וכלום... ושוב... מביטה ומשתאה על האובדן... יש אדם החי חיים ארוכים ובמובן זה כמעט ולא חי. אתה דולב, האדם, חיית חיים קצרים אך מלאים. מלאים באוסף חתימות שהטבעת. תוכן ומהות שיצקת לתוכם, תוך הגשמה ועשייה של הערכים עליהם חונכת. נחתמת בחותמת הזמן - אדם וחיוך... והלכת. בליבנו החושך עשה משכן. מדהים לגלות בכמה עשרות ומאות בני אדם - נגעת. נגעת בהם רגשית - ערכית - חברתית - משפחתית... כולנו פה עצובים כי אתה - דולב - אינך עמנו כאן. כולנו מבכים את מותך. אנא ה' רחם ונחם.
לצערי, לא הספקתי להכירך בחיים. אך בשלושת החודשים האחרונים - למדתי אותך מראשית חייך ועד סופם. הכרתי אישיות דגולה, שמעולם לא פגשתי כמותה. החברים, המשפחה, הידידים, השכנים - כולם כולם לא מפסיקים להלל ולשבח.
אני מודה על כך שהזדמן לי לטעום ממך ומצערת על כך שהדבר נעשה דרך סיפורים, תמונות וזכרונות. יהי זכרך ברוך.
דולב 14.03.04/ אברהם רחמיאן (הדוד האוהב)
דולב החייכן וטוב הלב / דולב שאני כל כך אוהב.
אוהב את הברק שבעיניים / מבט שמזכיר את השמיים.
את הגבר התמיר והגבוה / שצחק והוריד את הכובע.
את האדם הזך והטהור / עלם חמודות כסהר המאור.
אוהב אותך ידיד נפשי ואחי / אהבתיך כי היית הכי הכי.
העולם אכזר וכואב שבעתיים / ליבנו כואב והעיניים מים.
זכרך יהיה ברוך לעולמי עד / המלאכים ישמרוך, אחי, אחד אחד.
דולב של אמא שוש - אבל היום גם שלי 31.01.05/ שרי פילובסקי-גוטליב אשת לפידות
דולב ! של אמא שוש, אבל היום גם שלי.
התוודעתי אליך לאחר מותך. והתאהבתי באיש באדם בחיוך. בשירים שלי שכתבתי לך חוויתי אותך, הרגשתי אותך, אתה תמיד איתנו. אוהבת
דולב בליבנו אתה 20.02.05/ שרי פילובסקי-גוטליב אשת לפידות
נותרה לנו רק אבן קרה / עליה חרוט - שמך אותיות בולטות, זהובות / עליהן קרני אור זוהרות.
פזמון: דולב, הותרת לבבות כואבים / עיניים בוכיות ולחות דולב, הזמן לו חולף / והכאב בדבר לא מתחלף.
פרח נדיר, את אדמתך עזבת / שורשיך לכל עבר שלחת עברת דרך ארוכה במסע / הגעת למקום לא נודע.
פזמון חוזר:
דולב, פניך המחייכות / בנו כל העת מביטות נשארות פה תמיד צעירות / על לוח ליבנו לעד חקוקות.
פזמון חוזר:
יש לשמור על זכויות יוצרים
דברים באזכרה של 11 חודש 31.01.05/ דורון מאירוביץ (מפקד טייסת (חדש))
דולב, כבר כמעט וחלפה לה שנה, ואתה כה חסר. לא הכרתיך אישית, אך תמונתך הניבטת בכל פינה בגף ושמך המוזכר כאילו אתה כאן, גורמת לנו לחוש כאילו אתה עוד איתנו. החלל שנפער מאז לכתך אינו מתמלא, והגעגוע אל החיוך המוכר כל כך, לא מרפה מאיתנו לרגע. הזמן לא עומד מלכת, יום רודף יום והשגרה משתלטת על חיינו, אך הזכרון ממך כה חזק.
משפחה, חברים, נגע תאונות הדרכים לא מפסיק לרגע להכות בנו, ואסור לנו לקבל זאת כגזירה משמים, אובדן של חיים צעירים על הכביש, אסור שיתקבל בשלוות נפש. אני מבקש שכל אחד בתחומו יתרום את המיטב על מנת למנוע ולו תאונה מיותרת אחת.
משפחת להט היקרה, באנו לנחם ואיננו יודעים איך, עדיין לא נבראו המילים היודעות למצוא ניחומים על אובדן יקר כל כך. גם הזמן שחולף לא משכיח לרגע את הכאב החד, וכל שנותר לנו הוא לחבק אתכם חיבוק אמיץ, כי משפחה אחת אנחנו ותמיד תמשיכו ותהיו חלק ממשפחת הכנף. זכרו של דולב חקוק בכל אחד ואחת מאיתנו. מי יתן ולא תדעו עוד צער, ובנחמת ציון תנוחמו.
דברים באזכרה של 11 חודש - כא' בשבט ה'תשס"ה/ סבא
בס"ד דולב יקר - עברו 11 חודשים ואתה אינך איתנו. דולב - דע כי אתה בתוך ליבנו, לא נשכח אותך כל ימי חיינו. דולב - חלפו הימים, הריקנות שבתוכנו מורגשתוהכאב מחריף. דולב - את נשמתך הקדושה החזרת בטהרה, בדמי ימיך הקצרים = על ידי בני עוולה. דולב - קשה לנו להשלים, אנחנו עדיין המומים. דולב - דמעות של בצלים, אין להם ערך, אך דולב - דמעות שזולגות מחמת הצער- אלו דמעות שהקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו. דולב - חי וקיים בתוך לב כל המשפחה ובכל לב של מי שהכיר את דולב. דולב - היתה בך אהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל. דולב - היית כגן רווה וכמוציא מים, אשר לא יכזבו מיימיו. לכן, אין ראוי לבכות על דולב יותר מדי, כי הוא נמצא במעלות קדושים. קהל קדוש -מודה לכם מקרב לב, בשמי ובשם המשפחה, על השתתפותכם עמנו בצערנו על דולב. דולב - יהי זכרך ברוך - אמן נצח סלה ועד.
דברי פרידה מדולב שבט התשס"ה/ יוחאי יהוד (מפקד)
דולב יקר!
אני כותב לך בגוף ראשון כי בתוכי אני מאמין שלמרות שאתה לא איתנו פיזית, אתה מלווה אותנו ואת משפחתך תמיד.
כמעט עברה שנה וכאילו לא מזמן עוד היית ביננו.
אותו בוקר יום שישי יט' באדר, התעוררתי מוקדם מלא רגשות, מהולדת בני שזה רק נולד. לאחר זמן מה, צלצול הטלפון שבישר שנפגעת בתאונת דרכים.
לי לא היה ספק שמדובר בטעות, אין קשר בין מקום מגוריך לצומת להבים ומישהו התבלבל בגדול!
יותר מאוחר, בשיחת טלפון עם ברוך, עלתה בראשנו המחשבה שאולי איבדת את תעודת החייל שלך ומישהו מצא אותה (הלוואי וכך היה).
עד מהרה הגיעה הבשורה המרה, כשקיבלתי את הארנק שלך מאוחר יותר, הכול היה כל כך מסודר - אין סיכוי שמשהו ילך לאיבוד!
דולב, היית בגף פרק זמן קצר יחסית אך בתקופה קצרה זו, הגעת להישגים גבוהים בתחום המקצועי והשתלבת נהדר בתחום החברתי, מעידים התוצאות והחברים.
אותך אזכור כבחור עם דרך ארץ, חוכמה, אהבת אדם ומולדת, חיבור למסורת ישראל, צניעות וענווה.
ממך אני נפרד אך נקשר למשפחה מיוחדת במינה, חמה, אוהבת ומחבקת.
דולב, זכרך לא ימוש מליבנו. היית בגף תקופה קצרה אך השארת חותם לתקופה ארוכה מאד.
דולבי שלנו/ מאיתנו 16.1.05
דולבי שלנו שנה עברה. רק שנה מאז שחגגנו לך יום הולדת 22 ורצינו לעשות לך מסיבת הפתעה, התקשרתי ואמרתי לך שיש בעייה במחשב ולמרות שהיו לך תוכניות הגעת ואמא ואבא ובת אל התחבאו בחדר מחשב והכנו עוגה מוזרה משוקולד... וצילמנו אותך... ונישקנו אותך... ואיחלנו לך מזל טוב וחיים מאושרים והיום... רק שנה... והעולם התהפך... בעצם העולם שלנו התהפך כי כולם ממשיכים ואנחנו... אז אח יקר שלנו אנחנו מתגעגעים... ואוהבים... ובוכים... ביום ההולדת הזה אנחנו מבקשים ממך תשמור עלינו ועל האוהבים אותנו מלמעלה ותבוא לבקר אותנו לפחות בחלומות...
השיר לדולב ז"ל במלאת לו 11 חודשים/ שרי פילובסקי-גוטליב ואפי נצר דולב - היית מתנה מיוחדת במינה דולב - מאיתנו נלקחת טרם זמנך. מהאל קיבלנוך לזמן כה קצוב והעולם בלעדיך קודר ועצוב.
דולב - עזבת אותנו לפתע פתאום דולב - לא נפרדת מאיש- לא אמרת שלום. הותרת אותנו מצער בוכים גם את אמא ואבא וכל האחים.
פזמון חוזר:
דולב - אותך אוהבים ולנצח זוכרים דולב - ילד שלנו עם פנים מתוקים. אתה עכשיו בשמים - בינות מלאכים ואתה והאל שם עלינו שומרים.
פזמון חוזר:
לסיום: דולב שלנו, דולב, דולב!!!...
למשפחת להט היקרה - בתקווה שלא תדעו דאבה יותר. אפי נצר
דולב - שיר 20.12.2004/ שרי פילובסקי-גוטליב א.דולב-היית מתנה מיוחדת במינה / דולב-מאיתנו נלקחת טרם זמנך. מהאל קיבלנוך לזמן כה קצוב / והעולם בלעדיך נראה כה עצוב.
ב. דולב - עזבת אותנו כך לפתע פתאום / דולב - לא נפרדת מאיש לא אמרת שלום. הותרת אותנו אוהבים ובוכים / אמא ואבא וכל האחים.
פזמון חוזר: והלב זועק...
ג. דולב - אהבנו אותך ולנצח זוכרים / דולב - ילד שלנו עם פנים מתוקים. אתה בשמים- בינות מלאכים / ואתה והאל שם עלינו שומרים.
פזמון חוזר: והלב זועק...
חיוך של ילד / חיים ישראל
לפעמים נדמה לי / שאני - נעזבתי ואתה זה שמוגן. לפעמים אני חושב / שאתה - נשארת כשהלכתי מכאן, מכאן. לפעמים נדמה לי / שאתה - מציאות ואני זה החלום. מרגיש לפעמים / שאתה - באויר ואני רוצה לנשום, לנשום.
פזמון:
חיוך של ילד בחלומות שטפון של זכרונות והמבול - עלי ממשיך לרדת אתה ציירת את הקשת, מה נשאר רק צבעי האש - עד שניפגש.
לפעמים אני עייף / עייף מדי מראות רבים / ראו עיניי. לפעמים אני פוחד / שאתה, אתה זה שבוכה עלי / בוכה עלי.
אל מלא רחמים / עטופים פה בפנים את פעימות הלב / הם מחליפים הוא מחייך לי בפנים.
השיר מוקדש לדולב במלאת לו 8 חודשים - י"ט במר חשוון/ ציפורה זילכה (דודה)
פקחתי את עיני
ואת חודש שבט חשתי בעורקי
ועת יום השבת הגיע
לאחותי, בן הגיח
מהבורא ניתנה המתנה
הוא, שוכן המעונה
דולב
היופי, החכמה והטוב
ליווך עד הסוף
הסוף כה מר ונמהר
אל חיינו חדר
ללא התראה
מאיתנו אותך,
הבורא לקח.
אך מעט גדלת
לממש עצמך רק התחלת
והופ.. טרח.. פתאום
לנו כך נעלמת.
איתות לא נתת
ואותנו עם לב שבור השארת
לא הספקנו לספר לך
עד כמה אהבנו ונאהב אותך.
ה-12 במרץ 2004
לא יישכח, נזכור אותך
ובליבנו תשאר לעד.
היה זה יום עצוב, יום שחור
בו הלך לנו האור.
והחושך באדמה, מה רב הוא
חושך ודממה.
אבא ואמא במיטה שוכבים, עייפים
אך, אינם נרדמים.
בשמיים האפורים
עננים שחורים, עננים כבדים
על ליבם מכבידים
אליך מתגעגעים
ואותך לראות רוצים
בני המשפחה מתגוררים בקרבתך
מידי שבוע, פוקדים את קברך
הרענן והרטוב כמוך דולב הטוב.
ואני עדיין חולמת וחושבת
על כל מה שקרה, ושואלת
למה? למה? למה?
סמ"ר דולב שלנו כמו עץ השדה - 13.10.04/ אשת לפידות- שרי גוטליב (נכנסתי לאתר ונכנסת לליבי) שושנה ורמי ההורים, בחודש שבט מתבשרים "בן יפהפה אתם חובקים". מאושרים ובאהבה לרך הנולד נושקים. הילד פורח, כמו עץ מלבלב. אמא אמרה : "כמו עץ השדה- כך יגדל הילד הזה.
חיוכו הענק את כולם כבש מתוק יותר מטעם הדבש. "דולב המלך" - היה הכינוי ואט אט הפך מודל לחיקוי.
דולב בבית הספר מקבל ציונים גבוהים, ללא מאמצים, זה פשוט מדהים. בעל זיכרון צילומי נהדר עלם בוגר - כולו חן והדר.
קשור לעולם המחשבים, הגלישות והצ'אטים עליו אהובים. עולם הרכב את סקרנותו עורר מי מהחברים רוצה לקנות רכב ודולב מתעורר.
היום המיוחל מגיע ולצבא מתגייסים, דולב מגיע לח"א, שם החיים תוססים. קורס הכשרה מסיים החייל בהצטיינות ולטייסת תחזוקה מקדיש את האהבה והנאמנות.
את העבודה מבצע במסירות וחריצות עוזר לזולת ובליבו מפעמת רוח ההתנדבות. יורד לעומקם של הדברים ורוכש ידידים והמון חברים.
לכולם מהווה אוזן קשבת נפש נדירה מלאת חן ואוהבת. מצחיק את החבר'ה עם בדיחות ומספר סיפורים בעלי ניחוחות.
חן ואופטימיות מלווה את החברים אין מה לדאוג תמיד מחייכים. והחיוך התמים - תמיד נסוך על הפנים.
ולפתע ביום שישי אנו שומעים על התאונה בצומת להבים והחיים מאותו הרגע נגדעים.
העץ בשיא פריחתו אלוקים ירד לגנו ומיד קטף אותו.
ואנו פה כואבים דולב ! אליך כולנו מתגעגעים. כל יום שעובר הפצע גדל הכאב העמוק לרגע לא חדל.
הבנו שקיבלנו מתנה מיוחדת במינה, נלקחה מאיתנו טרם זמנה. לא נאמר לנו שאתה איתנו לזמן קצוב דולב ! בלעדיך הכל עצוב.
דולב האהוב, המשך עם החיוך הנצחי למעלה, אנו שומרים על זכרך כאן למטה. אוהבים אותך לעולמי עד לא שוכחים אותך גם לא לרגע קט.
נוח בשלום על משכבך, נזכורך לעד, דולב להט ז"ל.
דולב להט ז"ל 13.10.04/ אשת לפידות שרי גוטליב (נכנסתי לאתר ונכנסת לליבי)
דולב, מתנה מיוחדת במינה / שנלקחה מאיתנו טרם זמנה. קיבלת מאלוקים זמן קצוב / ולנו בלעדיך כל כך עצוב.
הלב זועק / בוכה ומייבב. הלב זועק / והכאב חודר כואב. הפצע כה עמוק / על דולב הבן המתוק.
את כולנו פה עזבת / מאיש לא נפרדת "רחוק" נסעת / ואל הבית לא שבת.
בשמיים בין המלאכים / היו זקוקים לפנים מחייכים. ירד לארץ אחד הכרובים / אותך לקח מהוריך האוהבים.
אנו פה אותך מבכים / בן אהוב עם פנים מתוקים. תנוח נפשך בין מלאכים / בך, בחר האלוקים.
הלב זועק / בוכה ומייבב הלב זועק / והכאב חודר כואב. הפצע כה עמוק / על דולב הבן המתוק.
השיר מוקדש לזכרו של דולב להט ז"ל. החייל המקסים בעל החיוך הנצחי, אליו התוודעתי לאחר מותו דרך אימו היקרה. אכן הלב כואב... בוכה זועק על אובדן של ילד שכזה.
ניחומים וחיבוק תומך ואוהב. יהי זכרו ברוך.
הספד ב- 30 לזכרו של דולב 14.04.04 / ברוך קון (מפקד הטייסת) משפחת להט היקרה! עבר חודש מאז איבדנו את דולב, חודש אשר האובדן הזה גרם להוצאתך מאלמוניות וחשאיות לפומביות. זה גרם לכולנו להכיר אותך טוב יותר מילים כמו מצויינות, הצטיינות, מסירות, רעות וחברות יחד עם אהבת מכוניות, בילויים עם החבר'ה וחוויות שהיו חלק ממך ומחבריך לאורך שירותך בכנף, כל זה רק גורם לכאב להתגבר ולהתעצם.
דולב, במעשיך, בחיוך ובאופי שלך גרמת לכולנו , בכנף ובטייסת לרצות ולעשות את מה שכל כך אהבת וידעת לעשות הכי טוב שרק נדע - זאת אני מבטיח לך.
